פשפשי המיטה הם חרקים מוצצי דם וטפילים של האדם, יונקים וציפורים.
צבעם חום אדמדם, הגוף אובלי ושטוח, אורכם 1-8 מ"מ. לא עפים ולא קופצים – הולכים. אחד מבתי הגידול המועדפים על הפשפשים הוא חדרי השינה שלנו (אך גם קיני ציפורים, לולים ומערות עטלפים). הם פעילים בלילה וביום מסתתרים בשטיחים, מזרנים, מסגרות מיטות, שקעים, מאחורי תמונות, סדקים וחורים (בתנאי רעב יעקצו גם ביום).
העקיצות בכל הגוף, אך בעיקר בגפיים, פנים וסביב העיניים. העקיצות אינן מורגשות בזמן השינה.
הנזק הישיר שנגרם ע"י פשפשי המיטה הוא גירוד וזיהומי עור. במקרים חמורים - אנמיה, אלרגיה, נדודי שינה ומתח פסיכולוגי.
בשנים האחרונות חלה עליה משמעותית בתפוצת פשפש המיטה בארץ ובעולם.
ההעברה של פשפש המיטה ממקום למקום היא פסיבית – באמצעות מטיילים, עולים, עובדים זרים, רהיטים, תיקים או אקטיבית – מחדר לחדר מדירה לדירה.
בניגוד למוצצי דם אחרים כמו יתושים, פרעושים או קרציות - פשפשי המיטה אינם ידועים כמעבירי מחלות.
הטיפול בפשפש המיטה מצריך ניטור יסודי מקדים ושילוב שיטות הדברה שונות.
